The Hebrew word ארץ means land/country. But it changes when we add prepositions to it. It’s also an important word if you are training your dog to lie on the floor. Guy explains. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Eretz – Land, country – ארץ Eretz Israel – The land of israel – ארץ ישראל Be-khol ha-aretz – All over the country – בכל הארץ Kadur ha-aretz – The earth, the globe – כדור הארץ, כדה”א Shatu’ah – Flat – שטוחַ Boor ve-am ha-aretz – Ignorant – בור ועם הארץ Melah ha-aretz – Salt of the earth – מלח הארץ La-aretz – To Israel – לארץ Izru lahem lachzor la-aretz – Help them to get back to Israel – עִזרו להם לחזור לארץ Lachzor la-aretz – Return to Israel – לחזור לארץ Linso’a lechul – Going abroad – לנסוע לחו”ל Tagid, ata bechul? Lo, ani ba-aretz! – Are you abroad? No, I am in Israel – תגיד, אתה בחו”ל? לא, אני בארץ Alisa be-erets ha-pla’ot – Alice in Wonderland – עליסה בארץ הפלאות Aratsot – Countries – ארָצות Artsot ha-chom – The warm countries – ארצות החום Artsot ha-brit – The United States – ארצות הברית, ארה”ב Artsot arav – Arab countries – ארצות ערב Artsa – To Israel – ארצה Anu banu artsa livnot u-lehibanot ba – We came to the land of Israel to build and to be built – אנו באנו ארצה לבנות ולהיבנות בה Matai at tasa artsa/la-arets? – When do you go to Israel? – מתי את טסה לארץ Hu tas artsa/la-arets machar – He is flying to Israel tomorrow – הוא טס ארצה/לארץ מחר Anachnu rotsim linsoa artsa/la-arets ba-kaiyts – We want to go to Israel in the summer – אנחנו רוצים לנסוע ארצה/לארץ בקיץ Artsa! – Down boy! (to a dog) – ארצה   Playlist and Clips: Ilanit – Eretz (lyrics) Ze’ev Revach – Ach Ya Rab (lyrics) Be-khol ha-aretz Kadur Ha-aretz (earth, globe) Ravid Plotnik – Bur Ve-am Ha-aretz Lachzor la-arets Ruhama Raz – Sheleg Al Iri (lyrics) Artsot Ha-brit Ha-Gevatron – Anu Banu Artsa (lyrics) Artsa! Shlomo Artzi – Eretz Hadasha (lyrics)   Salah Shabati Ep. no. 166 about חו”ל  Ep. no. 355 about livnot

#414 Are You in the Country?

There is a lot of talk in Israel about a new עסקת חטופים, hostage exchange. Let's refresh our understanding of the #Hebrew root עסק.  So on this rerun episode, Guy discusses the root עסק and introduces us to other nouns we need to know. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Esek – Business, matter – עסק Asakim – Business – עסקים Beit esek – Shop, store – בית עסק Ze lo ha-esek shelcha – It’s none of your business – זה לא העסק שלך Ish asakim – Businessman – איש עסקים Eshet asakim – Businesswoman – אשת עסקים Iskey mazon – Food business – עסקי מזון “Ani be-iskei ha-mazon” – I am in the food industry – אני בעסקי המזון “Ani be-iskei ha-muzika” – I am in the music industry – אני בעסקי המוזיקה Iskei ha-sha’ashu’im – Show biz – עסקי השעשועים WhatsApp iski – WhatsApp business account – ווטסאפ עסקי Yo’ets iski – Business consultant – יועץ עסקי Pitu’ach iski – Business development – פיתוח עסקי Mitoog iski – Business branding – מיתוג עסקי Model iski – Business model – מודל עסקי Tochnit iskit – Business plan – תוכנית עסקית Pgisha iskit – Business meeting – פגישה עסקית Arucha iskit – Value meal, lunch special – ארוחה עסקית “Yesh lahem iskiyot” – They have specials – יש להם עסקיות Yesh lachem iskiyot? – Do you have a set menu? – יש לכם עסקיות Iska – Business transaction, deal – עסקה Iska mutslahat – Successful deal – עסקה מוצלחת Iska lo mukeret – Unknown transaction – עסקה לא מוּכרת Iska shel paam ba-hayim – The deal of a lifetime – עסקה של פעם בחיים Lisgor iska – To strike a deal – לסגור עסקה Iskat havila – Package deal – עסקת חבילה Asinu esek? – So, do we have a deal? – עשינו עסק  Esek mishpachti – Family business – עסק משפחתי Asakim karagil – Business as usual – עסקים כרגיל Shivaa yemei askaim – Seven business days – שבעה ימי עסקים Yom asakim – Business day – יום עסקים Iskei avir (luftgeschäft, לופטגעשעפט) – “Air business” – עסקי אוויר Yesh lecha esek iti – You’ve got a business with me – יש לך עסק איתי Hu yode’a im mi yesh lo esek – He knows with whom he’s got business – הוא יודע עם מי יש לו עסק   Playlist and Clips: Esek-asakim – TV ad Sarit Hadad – Ba-hom shel Tel Aviv (lyrics) WhatsApp iski Ariel Zilber – Ani Shochev Li al Ha-gav (lyrics) Leily – Shiv’ah yemei asakim (lyrics) Ep. number 343

#384 The Deal of a Lifetime (Rerun)

Here in Israel, we are preparing for our upcoming local elections on Feb. 27th. So this week we are rerunning an episode about the Hebrew word בחירות – elections.     A בחירה is a ‘choice.’ Guy teaches us how to choose, elect, and select in Hebrew, just in time for our local elections on Feb 27th.    New Words and Expressions: Bacharti becha – בָּחַרְתִי בְּךָ Ki banu bacharta ve’otanu kidashta mikol ha’amim – כִּי בָּנוּ בָֹחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִידַּשְׁתָ מִכֹּל הַעַמִּים Ve-otanu &gt; veoysano – וְאוֹתָנוּ Ha-am ha-nivchar – הַעַם הַנִּבְחָר Bachar, nivchar – בָּחַר, נִבְחַר Ha-sikuy shel peres le-hibacher gavar – הַסִּיכּוּי שֶׁל פֶּרֶס לְהִיבָּחֵר גָּבַר At lo nivchart ki at isha? – אָת לֹא נִבְחַרְתְ כִּי אָת אִישָׁה? Nivchar – נִבְחַר Nivchart –  נִבְחַרְתְ Nivcheret – נִבְחֶרֶת Ha-nivcheret ha-israelit – הַנִּבְחֶרֶת הַיִּשְרְאֵלִית Nivcheret kaduregel – נִבְחֶרֶת כַּדּוּרֶגֶל Mutsar chalav – מוּצַר חָלָב Nivcheret shel rechivim tzoonatiyim – נִבְחֶרֶת שֶׁל רְכִיבִים תְּזוּנָתִיִים Ha-bchirot shelach tamid nigmarot ba’enayim sheli – הַבְּחִירוֹת שֶׁלָךְ תָּמִיד נִגְמָרוֹת בָּעֵינַיִים שֶֹלִי   Playlist and Clips: Ayala Ingedashet – Bacharti becha (Lyrics) Kiddush (Ashkenazi version) (Text) Rabbi Shlomo Carlebach – Kiddush Who is the chosen people / Avi Becker – London & Kirschenbaum, TV10 Collette Avital – interview, Knesset TV Channel 1956 football game, USSR vs. Israel, The Nathan Axelrod Newsreel Collection Israeli Dairy Council commercial Noi Roithenberg – Ha-bchirot Shelach (lyrics)

#68 The Choice Is Yours (Rerun)

So you’ve learned some Hebrew verbs and nouns, but now you’re not sure how to properly address your 80 year old neighbor. Ma’am? גברתי? Mrs. Cohen? גברת כהן? Or is it fine to just use her first name? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Adoni ha-shofet / Kvodo – Your honor (m.) – אדוני השופט / כבודו Gvirti ha-shofetet / kvoda – Your honor (f.) – גברתי השופטת / כבודה Adoni – Sir – אדוני Gvirti – Ma’am – גברתי Mar Cohen – Mr. Cohen – מר כהן Gveret Cohen – Ms. Cohen – גברת כהן “Shalom, ani medaber/medaberet im Guy?” – Hi, am I speaking to Guy? – שלום, אני מדבר/ת עם גיא “Adoni, ten li lehasbir” – Sir, let me explain – אדוני, תן לי להסביר “Gvirti, tni li lehasbir” – Ma'am, let me explain – גברתי, תני לי להסביר “Tikra li Danny”, “tikra li Avi”, “tikrei li Dalia” – Call me Danny/Avi/Dalia – תקרא לי דני, תקרא לי אבי, תקראי לי דליה Ratsiti lishol im taskimi lehitraayen lapodcast sheli – I wanted to ask if you’d agree to be interviewed on my podcast – רציתי לשאול אם תסכימי להתראיין לפודקסט שלי At pnuya ba-shavua ha-ba? Yesh lach zman ba-shavua ha-ba?- Are you available next week? – את פנויה בשבוע הבא? יש לך זמן בשבוע הבא? Slicha – Excuse me – סליחה   Playlist and Clips: Arik Einstein – Adoni Ha-shofet (lyrics) Yehudit Ravitz – Balada Al Adon Kimat VeGveret Kvar (lyrics)   Ep. no. 10 about politeness in Hebrew Ep. no. 20 about Service in Israel Ep. no. 28 about slicha, excuse me Ep. no. 157 about Israeli brevity

#413 Hello, Your Honor

The Hebrew word לתרגם, to translate, is a handy verb, especially if you live in Israel and go to the cinema. Why? Because you want to make sure the Israeli film you’re about to watch has been translated and has English subtitles. How do you ask whether something has been translated to your language? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Letargem – To translate – לתרגם Mutarjem (Arabic) – Translator – מותרג’ם Metargem – Translator – מתרגם Metargemet/metargem lisfat ha-simanim – Sign language translator – מתרגם/מתרגמת לשפת הסימנים Kshe-ata tsofe ve-metargem, ata lif’amim gam mitragesh me-ha-stsenot? – When you watch and translate, do you sometimes also get moved by the scenes? – כשאתה צופה ומתרגם אתה לפעמים גם מתרגש מהסצינות Hu metargem mi-turkit le-ivrit – He translates from Turkish to Hebrew – הוא מתרגם מטורקית לעברית Letargem sefer, letargem seret – To translate a book, a film – לתרגם ספר, לתרגם סרט Ata yachol letargem li rega ma hi omeret? – Could you translate for me what she’s saying? – אתה יכול לתרגם לי רגע מה היא אומרת Tirgoom – Translating – תרגום Targumim muzarim shel shemot shel sratim me-anglit le-ivrit – Weird translations of movie titles from English to Hebrew – תַרגומים מוזרים של שמות של סרטים מאנגלית לעברית Tirgoom me-anglit le-ivrit ze lo davar kal – Translating from English to Hebrew is not an easy thing – תִרגום מאנגלית לעברית זה לא דבר קל Tirgoom otomati, automatic translation – תִרגום אוטומטי Targoom – Translation – תַרגום Ha-targoom ha-hadash shel ha-sefer me’ule – The new translation of this book is amazing. – התרגום החדש של הספר מעולה Ha-sefer turgam le-20 safot – The book was translated to 20 languages. – הספר תורגם ל-20 שפות Ha-seret meturgam le-anglit – The film is translated to English – הסרט מתורגם לאנגלית Yesh targoom le-anglit? – Is there an English translation? – יש תרגום לאנגלית Yesh ktuviyot be-anglit – Are there English subtitles? – יש כתוביות באנגלית Ken, yesh ktuviyot, lo, ein ktuviyot, ein targoom – Yes, there are subtitles / No, there are no subtitles / There’s no translation Meturgeman – Interpreter – מתורגמן Dibuv – Dubbing – דיבוב Ledabev sratim – To dub movies – לדבב סרטים   Playlist and Clips: Metargem – translator – from TK to HEB Translating movie titles from EN to HEB Ilan & Ilanit – Ba-shana Ha-ba’ah (German)   Ep. no. 27 about foreign words and four letter roots Ep. no. 50 – interview with an interpreter

#412 Lost in Translation

The Israeli song לצאת מדיכאון is perhaps the song that best describes how an entire nation is feeling at this moment. It’s an appropriate time to talk about דיכאון, depression, and its root. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: “Atem yod’im ma ha-derech hachi tova latset mi-dika’on?” – Do you know what is the best way to get out of depression? – אתם יודעים מה הדרך הכי טובה לצאת מדיכאון Dika’on – Depression – דיכאון Dik’onot – Depressions – דכאונות Latset mi-dika’on – To get out of depression – לצאת מדיכאון Lehikanes le-dika’on – To fall into depression – להיכנס לדיכאון Lo nichnasti le-dikaon mi-ze – I took it easily – לא נכנסתי לדיכאון מזה Ze shir optimi, ze lo shir medaké – This is an optimistic song, not a depressing one – זה שיר אופטימי,זה לא שיר מדכא Ha-matsav medaké – The situation is depressing – המצב מדכא Ledaké – To depress, oppress – לדכא Medaké – Depressing – מדכא Ledaké mered – To crush a rebellion – לדכא מרד Ledaké regesh/regashot – To suppress an emotion/emotions – לדכא רגש/רגשות Meduka – Depressed – מדוכא Dik’oni – Depressive – דכאוני Hu benadam ma-ze dik’oni – He’s such a depressive person – הוא בנאדם מה-זה דכאוני Al tikansu li ledikaon, ken? – Don’t get depressed – אל תיכנסו לי לדיכאון   Playlist and Clips: Yagel Oshri – Latset Mi-dika’on (lyrics) Channel 13 – about the song Latset Mi-dika’on   Ep. no. 72 about the situation, matsav  Ep. no. 135 about to go out, latset Ep. no. 166 about in and out  Ep. no. 247 about regashot, feelings

#411 Overcoming Depression

The Hebrew word לשחרר means to release, to free. It is used often when speaking about the hostage crisis in Gaza. How else do we use לשחרר, and how do we say it in the passive? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Leshachrer – To release, to free, to liberate – לשחרר Israelim kor’im la-memshala laasot hakol kedei leshachrer et ha-hatufim me-hamas. – Israelis call on the government to do whatever it can to release the hostages from Hamas. – ישראלים קוראים לממשלה לעשות הכל כדי לשחרר את החטופים מהחמאס Meshachrerim tsvi la-teva – They release a deer back into the wild – משחררים צבי לטבע Hem meshachrerim tsabei yam la-teva – They release sea turtles back to nature – הם משחררים צבי ים לטבע “Lo meshachrer otanu” – It doesn’t liberate us – לא משחרר אותנו Ts’chok meshachrer – Liberating laughter – צחוק משחרר Shachrer oti – Let me go, cut me loose – שחרר אותי Yalla, shachrer oti – Come on, let me go – יאללה, שחרר אותי Milhemet ha-shichroor – The 1948 war – מלחמת השחרור Hufshat shichroor – End of army service holiday – חופשת שחרור  Shichroor ba’alei hayim la-teva – Releasing animals back to nature – שחרור בעליי חיים לטבע Shichroor tsabei yam – Releasing sea turtles – שחרור צבי ים Hu shuchrar – He was released – הוא שוחרר Ha-hatuf shuchrar, ha-hatufa shuchrera, ha-hatufim shuchreru – The hostage was released – החטוף שוחרר, החטופה שוחררה, החטופים שוחררו  Esrim u-shnayim ha-meshuchrarim – The 22 released (hostages) – עשרים ושניים המשוחררים Hayal meshuchrar – Veteran – חייל משוחרר Ha-keren ve-ha-yehida le-hachvanat hayalim meshuchrarim be-misrad ha-bitachon – The fund and the unit for career counseling for veterans in the ministry of defense – הקרן והיחידה להכוונת חיילים משוחררים במשרד הביטחון   Playlist and Clips: Meshachrerim tsvi la-teva Sagiv Cohen – Lo Meshachrer (lyrics) Noa Kirel & Doli & Penn – Shachrer Oti (lyrics) KAN TV – Hostages released Hayalim meshuchrarim – Veterans   Ep. #283 about falafel Ep. #322 about ts’chok The Israel Nature and Parks Authority Youtube channel

#410 Release Me

“When will the hostages be released?”, מתי הם ישתחררו, is what everyone in Israel is asking themselves. This week we saw the release of some of the hostages taken on October 7th. Guy explains how we talk about it in Hebrew. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: “Et hishtachrarti” – When I got released – עת השתחררתי Hu hishtachrer – He got released, he was liberated – הוא השתחרר Hem hishtachreru – They were released – הם השתחררו Hem mishtachrerim, hen mishtachrerot – They are being released – הם משתחררים, הן משתחררות Ha-im hem yishtachreroo ha-yom? – Will they be released today? – האם הם ישתחררו היום Matai ata mishtachrer/at mishtachreret/atem mishtachrerim- When will you be done with your military service? – מתי אתה משתחרר/את משתחררת/אתם משתחררים Ani rak rotse lehishtachrer – I just wants to go home – אני רק רוצה להשתחרר Lehishtachrer me-ha-tsava- To get out of the army service – להשתחרר מהצבא “Kol ha-anashim amru li, ‘ma be’emet, al ma hishtachrart?’ – Everybody told me, why were you released? – כל האנשים אמרו לי ‘מה באמת, על מה השתחררת’ Amarti she-haita li harada me-ha-neshek – I said I had anxiety from the gun – אמרתי שהייתה לי חרדה מהנשק Ve-az hem kaze: be’emet o she-stam asit kedei lehishtachrer? – And they went, ‘was it real or did you say it in order to get out of the army?’ – ואז הם כזה באמת או שסתם עשית כדי להשתחרר “Tishtachrer, ha-avar lo meshane yoter” – Free yourself, the past doesn’t matter anymore – תשתחרר, העבר לא משנה יותר Hishtachreroot me-chanika – To free oneself from a strangle hold – השתחררות מֵחניקה Hishtachreroot me-ego – Letting go of your ego – השתחררות מהאגו   Playlist and Clips: Meir Ariel – Terminal (lyrics) Itamar Har-Even – Noder Lehishtachrer mi-tsahal Rinat Gabai – Tishtachrer Amichai Yosef Ben Avraham – Ani Mishtachreret (lyrics)   Ep. no 342

#409 When Will They Be Released?

Especially these days, it’s important to keep on smiling and to try and stay optimistic. Guy explains how to smile in Hebrew. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Hiuyooch male shinayim – A smile full of teeth – חיוך מלא שיניים Hiyoochim mezuyafim – Fake smiles – חיוכים מזוייפים Raper/it – Rapper – ראפר/ית “Toda, he’eleta hiyooch al panai” – You brought a smile to my face – העלית חיוך על פניי Lehaalot hiyooch al pnei mishehu – To bring a smile to someone’s face – להעלות חיוך על פני מישהו “Mefazeret hiyoochim” – She spreads smiles – מפזרת חיוכים Dofek hiyoochim – Flash smiles – דופק חיוכים “Hu amar et ze be-hiyooch” – He said it smilingly – הוא אמר את זה בחיוך Lehayech – To smile – לחייך Hiyachti el mishehu/mishehi – I smiled at someone – חייכתי אל מישהו/מישהי Hayech/techayech, haychi/techaychi, haychu/techaychu – Smile (imp.) – חייך/תחייך, חייכי/תחייכי, חייכו/תחייכו “Hu yatsa mechuyach me-ha-pgisha” – He came out smiling from the meeting – הוא יצא מחוייך מהפגישה Haychan – Someone who smiles a lot – חייכן Yeled haychan / yalda haychanit – A smiley child – ילד חייכן, ילדה חייכנית   Playlist and Clips: Eden Hasson – Eich At Ohevet Adi Agai & Maor Ashkenazi – Hiyuchim Mezuyafim  Nasrin Kadri – Afa Alav Yitzhak Klepter – Yoshev Al Ha-gader (lyrics)   Ep. no. 53 about how to say smiley Ep. no. 172 about dofek, knocks Ep. no. 183 about pipi Ep. no. 285 about hilarious Ep. no. 322 about laughter  Ep. no. 323 about to laugh   How to link your Spotify and Patreon accounts

#408 Keep On Smiling

In time of war, we need to cheer one another up. How do we cheer on and provide words of encouragement to those around us in Hebrew? Guy explains. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Idood – Encouragement – עידוד Shir idood – An encouragement song – שיר עידוד Milot idood – Words of encouragement – מילות עידוד Ha-keren le-idood yozmot hinoochiyot – The fund for promotion of educational initiatives – הקרן לעידוד יוזמות חינוכיות Ha-keren le-idood + noun – The fund for promotion of X – הקרן לעידוד + ש.ע Anachnu rotsim le’oded et ha-morim ve-hatalmidim – We want to encourage the teachers and students – אנחנו רוצים לעודד את המורים והתלמידים Lachshov mi-huts la-tavniyot – To think outside the box – לחשוב מחוץ לתבניות Le’oded (like lesovev, lefotsets, le’otet) – To encourage – לעודד, כמו לסובב, לפוצץ, לאותת Me’odedot – Cheerleaders – מעודדות Me’oodad – Cheered up, encouraged – מעוּדָד Ha-chayalim me’oodadim – The soldiers are in good spirits – החיילים מעוּדדים Ani me’oded haver atsoov – I am cheering up a sad friend of mine – אני מעודֵד חבר עצוב Yatsati me’oodad me-ha-rofe – I left the doctor feeling hopeful – יצאתי מעודָד מהרופא Yatsati me’oodedet me-hasicha im orech ha-din – I came out of my meeting with the lawyer feeling encouraged – יצאתי מעוּדדת מהשיחה עם עורך הדין Tit’oded, tit’odedi, tit’odedoo – Cheer up – תתעודד, תתעודדי, תתעודדו “Dai, lo nora, tit’oded” – Come on, it’s not the end of the world, cheer up – די, לא נורא, תתעודד Tit’oded, ha-helek ha-kashe kvar me-achoreicha – Cheer up, the tough part is behind you – תתעודד, החלק הקשה כבר מאחוריך Hit’odadeti ktsat im shokolad belgi – I cheered myself up a bit with a Belgian chocolate – התעודדתי קצת עם שוקולד בלגי   Playlist and Clips: Ha-bima – Shir Idood Ha-keren Le-idood yozmot hinoochiyot Omri 69 Segal & Roy Machluf – Tit’oded (lyrics)   Ep. no. 108 about bassa Ep. no. 310 about hizook

#407 Words of Encouragement

Israel is at war. There are a few words that we hear on the news all the time — words you should absolutely know. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Retsu’at aza – The Gaza Strip – רצועת עזה Retsua la-kelev – Leash for a dog – רצועה לכלב Otef aza (Ha-otef) – The area bordering with the Gaza Strip – עוטף עזה, העוטף Yeshuvey otef aza – Villages near the Gaza Strip, inside Israel – ישובי עוטף עזה Matach kaved shel raketot – Heavy barrage of rockets – מטח כבד של רקטות Az’aka, az’akot – Sirens – אזעקה, אזעקות Mamad (merchav mugan dirati) – Protected space within the apartment – מרחב מוגן דירתי Miklat, miklatim – Bomb shelters – מקלט Pikud ha-oref – Home Front Command – פיקוד העורף Harugim – The killed – הרוגים Ptsoo’im – The injured – פצועים Hatufim – Kidnapped – חטופים Bnei aruba – Hostages – בני ערובה Mehablim – Terrorists – מחבלים Ne’edar, ne’edarim – Missing – נעדר, נעדרים Hamal – Tactical Operations Center, War room – חדר מלחמה, חמ”ל Tarchish – Scenario – תרחיש Ha-tarchish ha-garua be-yoter – The worst possible scenario – התרחיש הגרוע ביותר   Playlist and Clips: Otef aza Matach shel raketot Mamad Hatufim Rachel from Ofakim Hamal ne’edarim Daniela Spector – Ha-kochav Ha-ze Met (lyrics)   Ep. #277 about ptsatsa, bomb Can We Talk? the podcast of the Jewish Women’s Archive

#406 Words of War

What can you write to your family and friends in Israel during these difficult days of war? What’s appropriate at this moment? Guy has some ideas. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Letaksher im haverim ve-krovim – Communicate with family and friends – לתקשר עם חברים וקרובים Ve-eich lehabi’ah de’agah ve-tmicha – And how to express concern and support – ואיך להביע דאגה ותמיכה  Shamati ma kara – I heard what had happened – שמעתי מה קרה Shamati ma kore ba-aretz achshav – I heard what is happening right now in Israel – שמעתי מה קורה בארץ עכשיו Atsoov – Sad – עצוב Kol kach atsoov – It’s so sad – כל כך עצוב Ze nora – It’s horrible – זה נורא Ze bilti nitpas – It’s inconceivable, unimaginable – זה בלתי נתפס Ze lo ye’amen – It’s unbelievable – זה לא ייאמן Ze matsav machrid – It’s a terrifying situation – זה מצב מחריד Ein li milim – I have no words – אין לי מילים Nigmeru li ha-milim – I ran out of words – נגמרו לי המילים Ani do’eg nora – I am terribly worried – אני דואג נורא Anachnu do’agim lecha/lach/lachem – We’re worried about you – אנחנו דואגים לך/לכם Kulam beseder? – Is everybody alright? – כולם בסדר Tmicha – Support – תמיכה Ani itach, ani itcha, ani itchem – I am with you – אני איתך, אני אתכם Anachnu itchem – We are with you – אנחנו אתכם Anachnu hoshvim aleichem kol ha-zman – We are thinking about you all the time – אנחנו חושבים עליכם כל הזמן Be-ma efshar laazor – How can I help? – במה אפשר לעזור Im atem tsrichim mashehu, anachnu po – If you need anything, we’re here – אם אתם צריכים משהו, אנחנו פה  Tikva – Hope – תקווה Lekavot – To hope – לקוות Ani mekave, ani mekava she-yihye shaket – I hope things will calm down – אני מקווה שיהיה שָקט She-yihye sofash ragu’a – May this weekend be calm – שיהיה סופ”ש רגוע   Playlist and Clips: Yehudit Ravits & Yoni Rechter – Dma’ot shel Mal’achim (lyrics) Matti Caspi – Makom Li-de’agah (lyrics)   Ep. no. 96 about ‘she-yihye’ Ep. no. 171 about tafas-nitpas Ep. no. 182 about siyoot, nightmare Ep. no. 361 about nora, awful

#405 You’re in Our Thoughts

Israel is at war. Guy explains the word מלחמה and others from the same root, לחמ, that we hear on Israeli news coverage. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Milchama – War – מלחמה Milchama ve-shalom – War and Peace – מלחמה ושלום Milchemet ha-olam ha-rishona, ha-shniya – The First/Second World War – מלחמת העולם הראשונה, השנייה WW2 – מלחה”ע ה-2  Mivtsa – Operation – מבצע Lochama elektronit – Electronic warfare (lamed alef) – לוחמה אלקטרונית Lochama ba-terror – Counter-terrorism – לוחמה בטרור, לוט”ר Lochamat cyber – Cyber warfare – לוחמת סייבר Milchemet Todaa – Psychological warfare – מלחמת תודעה Milchemet yom ha-kipurim – The Yom Kippur War – מלחמת יום הכיפורים Lochem – Fighter/combatant – לוחם Lochem, lochemet, lochamim, lochamot Lochamei esh (Kaba’im) – Firefighters – לוחמי אש Lochemet esh – Female firefighter – לוחמת אש “Lihyot lochem esh ze avoda mesukenet” – Being a firefighter is a dangerous job – להיות לוחם אש זה עבודה מסוכנת “Ze matschik she-at omeret lochem esh ve-lo lochemet esh” – It’s funny you say firefighter in masculine, lochem esh, and not lochemet esh in feminine – זה מצחיק שאת אומרת לוחם אש ולא לוחמת אש “Ze ba-ragil. Ani lochemet le-kol davar” – It’s normal, I am a woman fighter in all senses” – זה ברגיל. אני לוחמת לכל דבר “Aval ba-stigma ze adayin lochem” – But the stereotype is still a male firefighter – אבל בסטיגמה זה עדיין לוחם   Playlist and Clips: Milchama ve-shalom (trailer) Milchemet ha-olam ha-shniya – WW2 Si Heyman – Gibor Gadol (lyrics) Lochemet esh Ep. no. 148 about shopping

#404 War

There are quite a few words in Hebrew, like משמעות (meaning) and משמעת (discipline), that are connected to the root שמע (to hear) even though it might not seem like it at first sight. Let's go over some of these words together. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Mashmaoot – Meaning – משמעות Mashmaoot ha-shem – The meaning of the name – מה משמעות השם Ma mashmaaoot ha-mila/ha-mishpat – What is the meaning of the word/sentence – מה משמעות המילה/המשפט Ma mashmaoot ha-shir/ha-pasuk/ha-mila – What is the meaning of the poem/verse/word – מה משמעות השיר/הפסוק/המילה Vechulei – Etcetera, Etc. – וכו’, וכולי “Al techapsi mash’maa’ooyot ba-shamayim” – Don’t look for meanings in the sky – אל תחפשי משמעויות בשמיים Mashma’oot, mashma’ooyot – Meaning, meanings – משמעות, משמעויות Kefel mashma’oot – Double meaning – כפל משמעות Mishmaat – Discipline – משמעת Mishmaat ba-kita – Discipline in the classroom – משמעת בכיתה “Hayiti betucha she-mishmaat ze lo ha-kivoon” – I was sure that discipline wasn’t my thing – הייתי בטוחה שמשמעת זה לא הכיוון Lo rotsa she-yagidu li ma laasot – I don’t want to be told what to do – לא רוצה שיגידו לי מה לעשות Matay lavo – When to come – מתי לבוא Yeled im beayot mishmaat – A kid who has discipline problems – ילד עם בעיות משמעת Mishmaat atsmit – Self discipline – משמעת עצמית Vaadat mishmaat – Disciplinary committee – ועדת משמעת Chad mashma’i – Unequivocal – חד משמעי Chad-mashma’it – Unequivocally, totally – חד משמעית Shmoo’ah, shmoo’ot – Rumor, rumors – שמועה, שמועות Ha-kol shmu’ot – It’s all rumors, it’s all hearsay – הכל שמועות Al ta’aminu la-shmuot – Don’t believe the rumors – אל תאמינו לשמועות Celeb-celebim – Celebrity/celebrities – סלב-סלבים Ha-sof la-shmuot – The rumors are over – הסוף לשמועות Shema – Audio – שמע Arutsei shema – Audio channels – ערוצי שמע   Playlist and Clips: Johnny Shu’ali – Achshav (lyrics) Mishmaat ba-kita

#403 I Need Some Self-Discipline

If you didn’t grow up as a child in Israel, chances are you don’t know the sounds animals make in Hebrew, nor the verbs we use to describe them. Guy to the rescue. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Miao – Meow – מיאו Leyalel – To wail, to complain – ליילל Dai leyalel! – Stop complaining – די ליילל Klavlav – Small dog (kelev katan) – כלבלב Hav-hav – Woof-woof – הב-הב Kelev nove’ah – Dog barking – כלב נובח Ha-klavim novchim ve-ha-shayara overet – The dogs bark but the caravan goes on – הכלבים נובחים והשיירה עוברת Tsif-tsif/tsvits-tsvits – Chirp-chirp – ציף-ציף/צוויץ-צוויץ Tsiporim metsaytsot – Birds chirping – ציפורים מצייצות  Letsayets – To chirp/tweet – לצייץ Tarnegol – Rooster – תרנגול Cookoorikoo – Cookadoodledoo – קוקוריקו Ha-tarnegol kore – The rooster crows – התרנגול קורא Kri’at ha-tarnegol – The rooster crow – קריאת התרנגול Tsfarde’ah mekarkeret – Frog croaking – צפרדע מקרקרת Mekarkeret li ha-beten – My stomach is grumbling – מקרקרת לי הבטן Kirkur – Croaking – קרקור Dvorim mezamzemot – Bees buzzing – דבורים מזמזמות Lezamzem – To buzz – לזמזם Zimzum – Buzz – זמזום Zimzum shel matos kal – A buzz of a light airplane – זמזום של מטוס קל Zamzam – Buzzer – זמזם Lin’or – To hee-haw – לנעור Ha-hamor no’er – The donkey hea-haws – החמור נוער Ha-kvasim po’ot – The sheep bleat – הכבשים פועות Lif’ot – To bleat – לפעות Ha-kivsa poah – The sheep bleat (sg.) – הכבשה פועה Ha-para go’ah – The cow moos – הפרה גועה Ha-para osa moo – The cow moos – הפרה עושה מו Tsartsar metsartser – Cricket chirping – צרצר מצרצר   Playlist and Clips: Yoni Rechter & Ha-keves Ha-shisha-asar – Pnina Mati Caspi – Klavlav, ho bidi bambam (lyrics) Hava Alberstein – Mak’hela Aliza (lyrics) Ilan Peled – Kookoorikoo Hatuna  Kaveret – Tango Tsfardaim (lyrics) Zoom Zoom Zoom Hava Alberstein – Ha-hamor Ha-katan (lyrics) Danny Sanderson – Shir Ro’im (lyrics) Miki Kam – Tango Kfar Saba (lyrics) Yoni Rechter & Yehudit Ravits – Laila Tov (lyrics)

#402 Animal Sounds in Hebrew

We have many expressions with animals in Hebrew. Like, איזה חמור הייתי. Which ones can you use day-to-day and which ones can get you in trouble? Guy explains. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Ein haya kazot – No such thing – אין חיה כזאת Eize hamor ani – I am so stupid – איזה חמור אני Eize hamor hayiti – How stupid I was – איזה חמור הייתי “Naavod kmo hamorim” – We’ll work like donkeys – נעבוד כמו חמורים Ani oved kol yom kmo hamor – I work everyday like a dog – אני עובד כל יום כמו חמור Ya kelev – You dog – Ya Kalb (Ar.) – יא כלב Ya kelev, ata nose’a shuv le-hul? – You’re going abroad again, you dog? – יא כלב, אתה נוסע שוב לחו”ל Kalba – Bitch – כלבה Lihyot chilbot – To be enemies – להיות צ’ילבות Ma, aten chilbot achshav, lo medabrot achat im ha-shniya? – So are you enemies right now, you’re not talking to each other anymore? – מה, אתן צ’ילבות עכשיו,לא מדברות אחת עם השנייה Kor klavim – Freezing cold – קור כלבים  Hayei kelev – Dog’s life – חיי כלב Po kavoor ha-kelev – This is the crux of the matter – פה קבור הכלב Hatul shachor – Black cat – חתול שחור Hu kmo hatul, tamid nochet al ha-raglayim – He’s like a cat, always landing on his feet – הוא כמו חתול, תמיד נוחת על הרגליים Tizaher mimenu, hu shu’al – Be careful of him, he’s a fox – תיזהר ממנו, הוא שועל Hu nachash – He’s a snake – הוא נחש Hu soos – He’s a horse – הוא סוס Soos avoda – Work horse – סוס עבודה Ya shafan – You coward – יא שפן Lehishtafen – To chicken out – להשתפן Ma, hishtafanta? – What happened, you chickened out? – מה, השתפנת Hazir – pig – חזיר Haziroot – Piggery – חזירות Hitchazarti – I pigged out – התחזרתי Etmol mamash hitchazarnu, hayom dieta – Yesterday we really pigged out. Today we’re going to start a diet. – אתמול ממש התחזרנו, היום – דיאטה  Hitchazrut – Pigging out – התחזרות Namer – Leopard/tiger – נמר Hu kam kol boker kmo namer – He wakes up every morning like a tiger – הוא קם כל בוקר כמו נמר Ma ani, ez? – What about me?! – מה אני, עז Lo tsarich laasot mi-zvoov pil – No need to make an elephant out of a fly – לא צריך לעשות מזבוב פיל Adam le-adam ze’ev – Dog-eat-dog – אדם לאדם זאב   Playlist and Clips: Omer Adam – Sof Ha-olam (lyrics) Kaveret – Po Kavur Ha-kelev (lyrics) Ilan Peled – Hatula Sh’chora (lyrics) Ravid Plotnik – Kol Ha-zman Ha-ze (lyrics) Ep. #13 about kombina Ep. no. 349 about tov

#401 Animals

In Israel, the person who runs our neighborhood vegetable stall, the ירקן, is an important figure. Guy explains why. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Yerakot – Vegetables – ירקות Yarkan – Vegetable seller – ירקן Yerek – Greens – יֶרֶק Haser li yerek – I am missing my greenery – חסר לי ירק Hanut yerakot, yarkaniya – Vegetable shop – חנות ירקות, ירקנייה Mishlo’ach yerakot habaita – Vegetables delivered home – משלוח ירקות הביתה Sal yerakot organiyim – Organic vegetable basket – סל ירקות אורגניים Hanut ha-yerakot ha-schunatit – Neighborhood vegetable shop – חנות הירקות השכונתית Agvaniyot – Tomatoes – עגבניות “Bo, bo, shamarti lecha”, “Bo’i, bo’i, shamarti lach” – Come here, I kept this for you – בוא, בוא, שמרתי לך / בואי, בואי, שמרתי לך Efshar lit’om? – Could I taste? – אפשר לטעום Kartonim – Cartons, boxes – קרטונים Kama ze? – How much is it? – כמה זה Kama ha-melafefonim? – How much are the cucumbers? – כמה המלפפונים Yesh yoter yafim/yafot? – Do you have nicer ones? – יש יותר יפים/יפות Yesh eshkoliyot yoter yafot? – Are there nicer grapefruits? – יש אשכוליות יותר יפות Matai yihye mango? – When will there be mangoes? – מתי יהיה מנגו Matai yihyu anavim? – When will there be grapes? – מתי יהיו ענבים ‘Yagi’u kishu’im ktanim?’ – Will there be small zucchini – יגיעו קישואים קטנים Ten li, tavi li – Ten li, tavi li – תן לי, תביא לי Tishmor li anavim – Please keep some grapes for me – תשמור לי ענבים Shamarta/shamart li? – Did you keep some for me? – שמרת לי Bashel – Ripe – בשל Bosri – Unripe – בוסרי Rotev agvaniyot – Tomato sauce – רוטב עגבניות Agvaniyot bshelot – Ripe tomatoes – עגבניות בשלות Agvaniyot bosriyot – Unripe tomatoes – עגבניות בוסריות   Playlist and Clips: Ehud Banai – Rehov Ha-agas 1 (lyrics) Efrat Enzel – Rotev Agvaniyot Gidi Gov – Tnu Ligdol Be-sheket (lyrics) Ep. #67 about fraier Ep. #83 about ten, give  Ep. #201 about lit’om Ep. #318 about tishmor li Ep. #396 about shopping Ledaber Ze Lo Mashmin – Foodies Podcast in Hebrew   Streetwise Hebrew Facebook page Instagram page

#400 Eat Your Vegetables

The Hebrew word פנים means face, and on its face, an ordinary and simple word. But there’s more to it in spoken Hebrew, including little things about its proper use. On this episode, Guy covers mafia talk, some politically incorrect uses of פנים, and a tourism campaign from the 1950’s. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Panim – Face – פנים Bi-fnim – Inside – בפנים Ba-huts – Outside – בחוץ Panim el mul panim – Face to face – פנים אל מול פנים Panim el panim – Face to face – פנים אל פנים Yesh’cha panim yafot, gever, lo haval? – You’ve got a pretty face, dude. Wouldn’t it be a shame if something were to happen to it? – יש לך פנים יפות, גבר, לא חבל Yesh lach panim yafot, lo haval? – Such a shame, you’re so pretty – יש לך פנים יפות, לא חבל Panim meyuchadot – Unique face – פנים מיוחדות Panim me’anyenot – Interesting face – פנים מעניינות Panim nefuchot – Swollen face – פנים נפוחות Tipul panim – Facial – טיפול פנים Tipulei panim – Facials – טיפולי פנים Facial massage – Isuy panim – עיסוי פנים Lehagid et kol ha-emet ba-panim – To tell someone the whole truth to their face – להגיד את כל האמת בפנים Hu amar lecha et ze ba-panim? – He said this to your face? – הוא אמר לך את זה בפנים Ani lo mesugal lehagid la et ze ba-panim – I can’t say this directly to her face – אני לא מסוגל להגיד לה את זה בפנים Al ha-panim – Bad – על הפנים “Wai, marak la-panim” – Wow, the soup is to-die-for – וואי, מרק לפנים Yesh sham burgerim la-panim – They have amazing burgers there – יש שם בורגרים לפנים Masbir panim – Welcoming – מסביר פנים Lehasbir panim – To be nice to someone new – להסביר פנים “Hasber paneicha la-tayar” – Be welcoming to the tourist – הסבר פניך לתייר Be-shum panim va-ofen – Absolutely not – בשום פנים ואופן Leha’amid panim – To pretend – להעמיד פנים  Ha’a’madat panim – Pretending – העמדת פנים Pnei mal’ach – Angel face – פני מלאך   Playlist and Clips: Yehuda Poliker – Panim el mul Panim (lyrics)  Ha-maspera & Vadim Mechona – Panim yafot Arik Sinai – Derech Ha-kurkar (lyrics) Hasber paneicha la-tayar Yehudit Ravitz – Pnei Malach (lyrics) Ep. #97 Ep. #145 Ep. #166   Streetwise Hebrew Facebook page Instagram page

#399 Face to Face

The Hebrew word להשכיב means, to put something or someone in a horizontal position. Read that sentence again and you’ll understand why this episode is not suitable for children. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Lehashkiv – To put to rest, to put someone to bed – להשכיב “Kama kesef hishkavta al ze” – How much money did you spend on this – כמה כסף השכבת על זה “Eich ani matslicha lehashkiv et ha-ktanim kshe-yesh gdolim ba-bayit?” – How am I able to put the little ones to bed when I have older kids at home? – איך אני מצליחה להשכיב את הקטנים כשיש גדולים בבית Lehashkiv et ha-yeladim lishon – Put the children to sleep – להשכיב אותם לישון Lehashkiv tinok al ha-beten – Lay a baby down on its stomach – להשכיב תינוק על הבטן “Hishkavt oti be-eser” – You tucked me in at 10 pm – השכבת אותי בעשר Kmo eize tinok – Like a baby – כמו איזה תינוק Tashkiv oti lishon – Put me to sleep – תשכיב אותי לישון Tashkiv oti, tashkivi oti, tashkivu oti – Tuck me in (imperative) – תשכיב אותי, תשכיבי אותי, תשכיבו אותי Lehashkiv et ha-moshav ha-achori – Fold the back seat down – להשכיב את המושב האחורי “Mi ose hashkavot ha-yom?” – Who is doing the bedtime ritual with the kids? – מי עושה השכבות היום Hashkava – Putting to sleep – השכבה “Shirim margi’im le-hashkava” – Relaxing songs for bedtime – שירים מרגיעים להשכבה “Yesh li hashkavat yeladim me-ha-gehenom” – “Tonight I’ve got to deal with a bedtime ritual from hell” – יש לי השכבת ילדים מהגהינום Ashkava – Requiem – אשכבה “Kama bachurut hishkavta ad ha-yom?” – “How many ladies did you get to bed until now? – כמה בחורות השכבת עד היום “hishkavta oto ba-sof?” – Did you ultimately do him? – השכבת אותו בסוף Nu, ve-shachavtem ba-sof? – Did you end up having sex in the end? – נו, ושכבתם בסוף Lehashkiv et ha-moshav ba-matos – To lay your seat down flat (into a bed-like position) – להשכיב את המושב במטוס Hu hishkiv et ha-yariv shelo al ha-ritspa – He pinned his opponent to the floor – הוא השכיב את היריב שלו על הרצפה Lehashkiv ofanoa – To tilt the motorcycle – להשכיב אופנוע “Hu hishkiv otanu mi-ts’chok” – He made us laugh so hard, we were rolling on the floor – הוא השכיב אותנו מצחוק “Hishkavti alpiya ba-atar shel bituach leumi”. – I put a thousand shekel on the social security website – השכבתי אלפייה באתר של ביטוח לאומי   Playlist and Clips: Lehashkiv et ha-ktanim Eich lehashkiv tinok al ha-beten Aviv Geffen – Hishkavta Oti Be-eser (lyrics) Alma Zohar &amp; Gili Yalo

#398 Who’s Putting the Kids to Sleep?

The Hebrew word סחורה means merchandise. When sellers in the fruit and vegetable markets shout סחורה אלף-אלף, what are they saying? And how do we say drug trafficking and drug dealers in the language of the Bible? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Socher – Trader, merchant, dealer – סוחר Socher rahitim – Furniture merchant – סוחר רהיטים Diamond dealer – Socher yahalomim – סוחר יהלומים Socher cocaine gadol – A big cocaine dealer – סוחר קוקאין גדול Socher samim, socharei samim (pl.) – Drug dealers – סוחר סמים, סוחרי סמים Sachar – Commerce, trade – סחר Sachar be-samim – Drug trafficking – סחר בסמים Hu sachar – He traded – הוא סחר Sachar hogen – Fair trade – סחר הוגן Kashrut musarit – Moral kashrut – כשרות מוסרית Sachar chuts – Foreign trade – סחר חוץ Mischar – Trade – מסחר Ha-sachar/Ha-mischar ben ha-medinot – The trade between the countries – הסחר/המסחר בין המדינות The trading day – Yom ha-mischar – יום המסחר Ha-mischar ba-bursa be-NY nisgar be-aliyot she’arim – Trading on the New York Stock Exchange closed with positive gains – המסחר בבורסה בניו-יורק נסגר בעליות שערים Mischari – Commercial – מסחרי Ha-merkaz ha-mischari – The commercial center – המרכז המסחרי Kanyon – Shopping mall – קניון Pakach, ani porek s’chora – Dear inspector, I am unloading merchandise – פקח, אני פורק סחורה “Schora alef alef” – A1 merchandise, great stuff – סחורה אלף-אלף Hevi/sipek et ha-schora – He delivered the goods – הביא/סיפק את הסחורה Ha-ona ha-hadasha shel ha-sidra sipka et ha-schora – The new season of this series delivered the goods – העונה החדשה של הסדרה סיפקה את הסחורה S’chorot – Goods, commodities – סחורות Ha-dolar nischar etmol… – The dollar was traded yesterday… – הדולר נסחר אתמול   Playlist and Clips: Socher cocaine gadol Drug dealing – Sachar be-samim Fair Trade – Sachar Hogen Rami Kleinstein – Huts mimech kloom (lyrics) Assi Cohen & Guri Alfi – Pakach Ani Porek S’chora (lyrics) Shuk ha-carmel (avira, atmosphere)    Ep. no. 114 about kosher, kashrut

Get Started

Download the App